משבר הקורונה חשף כמה גבוה מחיר ההזנחה ארוכת השנים של מערכות החזית החברתית, וכמה דחוף לשקם אותן. היום, עם חזרת המשק לשגרה שונה מזו שהכרנו, ברור יותר מאי פעם כי צוותי מערכות הבריאות ובריאות הנפש, עובדות החינוך וההוראה, עובדות הרווחה והביטוח הלאומי ועובדי התחבורה הציבורית הם הניצבים בחזית ההגנה על אזרחי ישראל - בחירום ובשגרה.
הדרך לשיקום המערכות מתחילה בשינוי מן היסוד של המדיניות הנהוגה כלפי עובדות ועובדי החזית החברתית, לרבות אלו המועסקים דרך עמותות וגופים פרטיים. על המדינה לקדם שורה של צעדי חקיקה ומדיניות שיחזקו את עובדות ועובדי החזית החברתית כבר בטווח הקצר ויניעו את תהליך השיקום של המערכות החברתיות החיוניות עליהן הם מופקדים בטווח הבינוני והארוך.
כשאנחנו מחזקים אותם, אנחנו מחזקים אותנו.
הנה מה שצריך לעשות:
1. הכרה
יש להכיר בנחיצותם ומקצועיותם של כל עובדות ועובדי החזית החברתית ולהגדיר אותם כעובדי ליבה ההכרחיים לתפקוד המדינה ולרווחת האזרחים. בנוסף, יש להתייחס אליהם כאל מומחים בתחומם ונאמני ציבור, ולחייב נציגות מטעמם בכל תהליך קבלת החלטות במסגרת ניהול משבר כמו משבר הקורונה, וכן לשלבם בוועדות הבטיחות והחירום.
2. מעבר מהפקרה להשקעה
על הכנסת והממשלה לקבוע תוספת תקנים ותקציבים למערכות החברתיות בבסיס תקציב המדינה 2021-2020. יש צורך לפצות על שנות השחיקה התקציבית הרבות ולסגור את הפערים האדירים בין ההוצאה האזרחית בישראל לבין המקובל במדינות המפותחות. במסגרת זו, יש להגדיר את מקצועות החזית החברתית כמקצועות עדיפות לאומית ולהתאים את מעמדם ושכרם של העובדות והעובדים להגדרה זו.
3. כלל ההשקעה
יש לבטל את כלל ההוצאה היוצר הגבלה שרירותית ומיותרת על ההוצאה האזרחית בישראל ולהחליפו ב"כלל השקעה" המחייב הגדלה מתמשכת של תקציבי השירותים החברתיים ומערך הרווחה, בהתאם לגידול באוכלוסייה, התייקרות מחירים והתפתחויות דמוגרפיות וטכנולוגיות נוספות.
4. הגנה ובטיחות
על הממשלה להתקין תקנות בטיחות חדשות ומחמירות להתאמת תנאי העבודה של עובדי החזית החברתית למצב החדש. יש לחייב מעסיקים לספק ציוד מיגון נחוץ, ולבצע אכיפה נגד הפרת התקנות.
5. הוספת כוח אדם ותקינה
יש לאייש תקנים ולהוסיף מיידית כוח אדם לחזית החברתית בהתאם לצרכים הברורים בשטח ובהתאם לתקינה המקובלת במדינות המפותחות. המחסור בולט בפרט במקצועות הבריאות, הרווחה, בריאות הנפש ובתחבורה הציבורית. תיגבור כוח האדם ייעשה לפי הגדרות תקינה מחמירות של וזאת במטרה שלא לאפשר רק מענה בשעת חירום, אלא ליצור יתירות בשגרה המאפשרת גמישות, מונעת שחיקה ומשפרת את איכות השירותים.
6. שכר ותגמול
יש להבטיח תשלום שכר מלא על שעות עבודה מלאות לכל עובדות ועובדי החזית החברתית, ותגמול הולם על שעות נוספות. בנוסף, יש להכיר בכל פגיעה בריאותית הנגרמת בעקבות העבודה בעת המשבר כתאונת עבודה ולשלם לעובדות ועובדים שיוגדרו בקבוצת סיכון ולא יוכלו לעבוד מהבית דמי מחלה מהביטוח הלאומי.
7. תשלום תוספת סיכון
על הממשלה לקבוע תוספת סיכון חודשית לעובדות ולעובדים החשופים לסיכון בריאותי בשל עבודתם, בגובה של 20% מהשכר. אחת ההצדקות הניתנות בשגרה לפערים בין שכרם הנמוך של עובדי החזית החברתית לבין שכרם של עובדי מערכות הביטחון היא תוספת הסיכון אליה חשופים האחרונים, ומן הראוי להחיל כיום את אותה ההצדקה על עובדות ועובדי החזית החברתית החשופים לסיכון יומיומי.
8. תנאי עבודה ותשתיות
יש לספק לעובדי ועובדות החזית החברתית את מלוא התנאים הנחוצים לביצוע עבודתם. אלה כוללים את האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים, מערך תחבורה נגיש ומסגרות לטיפול בילדים במקרה של סגירת מערכת החינוך ומסגרות הטיפול לגיל הרך.
9. שמירת זכויות
אין לפגוע בהסכמים הקיבוציים של עובדי ועובדות החזית החברתית. תנאי העסקה נוספים ייקבעו רק לאחר משא ומתן עם הארגונים היציגים ויתוקנו צווי הרחבה כנדרש כדי להבטיח מצב זה. אין לקדם שינויים מבניים, הפרטות ומיקור חוץ לעת משבר. אין לעשות שימוש בתקנות לשעת-חירום במטרה לפגוע בשכרם ותנאי העסקתם של עובדי ליבת השירותים החברתיים או לפגוע בזכות ההתארגנות והשביתה בשירותים אלו.
10. הגנה לעובדות ולעובדים ה"מתריעים בשער"
חשיפת מחדלים בטיחותיים או מקצועיים בעת הזו תבטיח שירותים מקצועיים ואיכותיים. לכן, על המדינה להבטיח הגנה מוגברת לעובדות ועובדים החושפים מחדלים בטיחותיים או מקצועיים בתחומם, ולפרסם הבהרה למעסיקים בנוגע לכללים המוטלים עליהם מתוקף חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997.